לאלון שלום
בפגישתנו האחרונה דברנו על מאבקי כוח בזוגיות. באופן ספציפי התלוננת על כך שרינה מתערבת בקשר שלך עם הילדים, והבעת משאלה שגם אם יש לה דעה – היא לא צריכה להביע אותה. אנחנו הסכמנו שיש לדבר איתה ולתת לה להבין שהיא לא צריכה להתערב בעניין זה.
לפתרון הזה יש מגבלות. אין ערובה להצלחה ואם למרות רצונה הטוב היא לא תוכל להתאפק – כפי שאכן שסביר שיקרה– הרי שחזרתם לנקודת ההתחלה.
מבחינתך הפתרון הזה רחוק מלהיות אידיאלי, כי הוא נותן את המפתח למלחמה או שלום בידיה. אתה בעצם אומר לה: "יש לי נקודה רגישה, אל תגעי בה," אם היא תרצה להיות נחמדה, היא תתחשב בך. אם לא – היא לא רק תיגע, היא תלחץ על הנקודה הרגישה בכל הכוח, אולי בגלל שאתה לחצת לה על איזו נקודה רגישה משלה.
הייתי רוצה להציג בפניך שני מודלים למאבקי כוח בזוגיות
- מודל קרב אגרופים.
אחד מבני הזוג אומר או עושה משהו שלוחץ על נקודה רגישה – משול למכת אגרוף. הצד השני נפגע – סופג את המכה, כואב ו/או כועס. הוא מגיב באחת משתי צורות:
מתלונן – למה הוא/היא עושה לי את זה, הוא/היא לא צריך לעשות דבר כזה
גומל – עושה משהו שיפגע בצד הראשון, לוחץ לה על נקודה רגישה משלה – כאילו מחזיר מכת אגרוף
וחוזר חלילה עד שצד אחד (בד"כ הגבר) מנתק מגע, מסתגר במערה שלו ומותיר את בת הזוג זועמת ומתוסכלת.
כמעט כל הזוגות המגיעים לייעוץ מנהלים מאבקי כוח לפי המודל הזה.
בסוג זה של מאבק שני הצדדים סובלים, אך שלא כמו בקרב אגרוף – במאבק הזוגי אין מנצח. שני הצדדים מפסידים, ולאורך זמן האהבה נשחקת.
אני רוצה להציע מודל אלטרנטיבי:
- מודל אמנויות הלחימה (martial art) בסגנון המזרח.
אחד מבני הזוג אומר או עושה משהו – נותן מכת אגרוף. הצד השני נמנע מלספוג את המכה. הוא זז הצידה ו/או מסיט את האגרוף המכוון אליו. הוא משתמש באנרגיה של הצד המכה כדי להפילו לקרשים.
סוג זה של מאבק אינו כרוך בסבל או כאב.
באמנות הלחימה המנצח הוא זה שנשאר עומד. בזוגיות, המנצח לא ייתן לצד השני ליפול, אלא יקלוט אותה בזרועותיו, באהבה. אין כאן מנצח ומפסיד. שני הצדדים מנצחים!
מאבק מסוג זה לא רק שלא ישחק את האהבה, הוא יעצים אותה.
המטרה של ייעוץ זוגי, לטעמי, היא לתת את הכלים להעביר את מאבקי הכוח מהמודל הראשון – לשני. על מנת להצליח, יש לטפל בנקודות הרגישות ולרפא אותן, כך שאם היא תלחץ עליהן – זה כבר לא יכאב.
חומר למחשבה…