מתוך אינטליגנציה ארוטית של אסתר פרל
אחת הבעיות החשובות ביותר בנושא המיניות והארוטיקה, מעבר לסטטיסטיקות של המין של כמה פעמים, כמה אורגזמות, כמה זמן זה נמשך וכדומה היא השאלה הבסיסית: האם ניתן לקיים את התשוקה ולמנוע שחיקה ביחסים ארוכי טווח ?
מצד אחד בכולנו קיים הצורך הבסיסי בביטחון, והוא זה שדוחף אותנו מלכתחילה ליחסי מעורבות רגשית עמוקה וארוכת טווח, אבל קיים בנו גם צורך בהתרגשות ובהרפתקה וקשה לייצר התרגשות, ציפייה ותאווה עם אותו אדם שאנחנו נמצאים איתו כבר בקשר יציב ובטוח.
השאלה היא איך אפשר לייצור מסתורין וחידוש למוכר ולשגרתי?
- האהבה משגשגת באווירה של קירבה, של הדדיות, אנו רוצים להכיר את האהוב, להחזיק אותו קרוב אלינו, לכווץ את המרחק בינינו והארוטיות לעומת זאת דורשת נפרדות, כשיש אני ואתה יש סקרנות, מסתורין, קצת חוסר בטחון וזה מה שמלבה את התשוקה.
- אצל זוגות שאין להם מין מספק אינם רוצים רק את הסקס, את האקט של המשגל, הם כמהים לחיוניות ארוטית, חסרה להם תחושת השובבות, וההתחדשות שהסקס מאפשר. לשם כך יש צורך בנכונות לאמץ את הלא ידוע, למרות שהמתח של הלא ידוע משאיר אותנו בתחושה של פגיעות.
- 1. מהרפתקה לשבי- מדוע החיפוש אחר הביטחון שוחק את החיוניות הארוטית?
קיימת חלוקה קיצונית בין הגישה הרומנטיקנית לגישה הריאליסטית:
הגישה הרומנטיקנית מתנגדת לחיים ללא להט, הגישה יוצרת חיפוש מתמיד אחרי אהבת אמת, אחרי זה שאיתו התשוקה לעולם לא תדעך, בכל פעם שהתשוקה נחלשת הם מסיקים שהאהבה דועכת, תומכי גישה זו לרוב פוחדים להתמסד. בקצה השני של הסקאלה נמצאת הגישה הריאליסטית – לטענתה אהבה ארוכת טווח חשובה יותר מסקס. התשוקה גורמת לאנשים להתנהג בטיפשות, מחוללת בלגן ומהווה בסיס רעוע לנישואין. הבגרות היא החשובה, ההתרגשות הראשונית מתפתחת לאהבה עמוקה, כבוד הדדי, היסטוריה משותפת וחברות. את התמעטות התשוקה אי אפשר למנוע .
שתי הגישות למרות היותן בקצוות מנוגדים של הספקטרום, מסכימים עם
הנחת היסוד: הלהט אכן מצטנן עם הזמן.
השאלה האמיתית היא: האם הנחה זו נכונה? האם ניתן להשיג גם אהבה וגם תשוקה באותה מערכת יחסים לאורך זמן? ואם כן אז איך?
ביטחון ולהט הם שני צרכים אנושיים בסיסיים נפרדים. לפי הפסיכואנליטיקן סטיבן מיטשל – כולנו זקוקים לביטחון, קביעות, יציבות והמשכיות, אבל יש בנו גם צורך בחידוש ובשינוי. כאן יש היבט של סיכון והרפתקה. יש בנו דברים הפוכים. מצד אחד אנחנו מבקשים ביטחון ויציבות מצד שני רבגוניות. קיים ריקוד בלתי פוסק בין הצורך ביציבות לצורך בשינוי
זהו האתגר של הזוגות בימינו – למצוא את השילוב בין הצורך בבטוח והצפוי לבין השאיפה למסעיר, למרתק, למסתורי. מיעוט זוגות משכילים לשלב בין השניים , אצל רובינו יש קושי לשלב בין מחויבות ואחריות להתרגשות ושובבות.
- האהבה מפיגה את בדידותנו, אבל במקביל מעצימה את התלות שלנו באחר ויוצרת פגיעות רבה. כדי לשכך את החרדות של הפגיעות אנו מבקשים להגדיל שליטה, בטחון להגדיל את הוודאות, לצמצם את המרחק בינינו ולמזער את האיומים ולהכיל את הלא ידוע. התשוקה זקוקה ללא צפוי, והיא מתנגשת חזיתית עם ההרגל והחזרתיות. אז איך מתקדמים? אנו לא רוצים להשליך את הביטחון, כי תחושת הביטחון הפיזית והרגשית היא הבסיס להנאה ולחיבור בריא עם בן הזוג אבל ללא מרכיב האי וודאות אין געגועים, אין ציפייה, אין רטט – לפי אנתוני רובינס הלהט ביחסים תואם את כמות האי וודאות שאנו מסוגלים לשאת.
לפי הפילוסופיות המזרחיות – הארעיות היא הקבוע היחיד, נוכח טבעם החולף של החיים והתנודות הבלתי נמנעות בחיים. אין בעצם שום אפשרות לכונן בטחון, הביטחון הוא אשליה. סערת ההתרגשות בתחילת יחסים דומה לשיכרון גיל ההתבגרות, שניהם חולפים ולא מציאותיים, הנחמה שלנו על אובדן ההתרגשות היא הביטחון אבל כשמחליפים להט ביציבות אנחנו מחליפים (גם לפי סטיבן מיטשל) את פנטזיית הלהט בפנטזיית הקביעות, אבל שתיהן פרי דימיונינו. אין שום ערובה לביטחון, אנו תמיד מסתכנים באובדן הביטחון בזוגיות דרך ביקורת, פרידה ומוות.
מכאן שכדי להכניס אי וודאות כל שנדרש הוא להרפות מאשליית הוודאות, ואז נוכל להתייחס באי ודאות בבן זוגינו.
תפיסת המוכר – בנוסף למרכיב האי ודאות יש חשיבות גם לתעלומה. לרוב נדמה לנו שאנו מכירים הכל על בן זוגינו. "בעלי לא אוהב לדבר" " היא לעולם לא תעשה את זה" "אני יודעת מה אתה חושב" "אני לא צריך להרעיף עליה מתנות, היא יודעת שאני אוהב אותה"…..נדמה לנו שאנו מכירים, הרבה יותר ממה שאנו מכירים באמת, ולרוב לא טורחים להסתקרן, להציץ ולבדוק מאחורי הביצורים שבהם הקפנו את האחר. לפי סטיבן מיטשל אנו אף פעם לא מכירים את בן הזוג במידה שאנו סבורים, בגלל הצורך שלנו ביציבות אנו מתאימים את בן הזוג לתדמית שיש לנו עליו בראש שלנו, שלפחות בחלקה היא פרי דמיונינו " דבר אחד אפשר להגיד עליו שהוא אף פעם לא חרד" " שנינו שמרנים ואפילו שיש לה דוקטורט, היא ממש אוהבת להישאר בבית עם הילדים" – אנחנו רואים את התדמית שאנו בנינו על בן זוגנו, או את מה שאנו רוצים/ יכולים לראות. היתרון הוא שזה יוצר פשטות, נטרול הדדי של המורכבות, צמצום בן הזוג וכביכול מוכרות.כמובן שזה יוצר מקובעות הדדית לדמויות שלפעמים מתאימות את עצמן לציפיות ההדדיות , הקיבעון וההכרות כביכול מונעים כל סיכוי לסקרנות, לעניין ולמשיכה . (בן הזוג שיודע שנתפס כחזק, ממשיך לשחק את הדמות)
- בין האינטימיות לסקס- האהבה שואפת לקרבה, אבל התשוקה זקוקה למרחק.
אומנם אצל חלק מהזוגות האהבה והביטחון של המחויבות יכול להעצים את התשוקה המינית, בשל התחושה שהם מקובלים, ויכולים להרגיש חופשיים, והקרבה הרגשית מאפשרת להם להתיר רסן בתשוקה המינית.
אך אצל אחרים זה לא כך, ודווקא מה שיוצר אינטימיות טובה לא תמיד יוצר סקס טוב. נראה שקיימת מערכת יחסים בין האהבה לתשוקה אבל לא תמיד הם תואמים, כי מצד אחד האינטימיות והקרבה מקל עלינו להשיל מעצורים, וזה מוליד תשוקה אך ההנאה המינית מחייבת נפרדות, כלומר לחרוג מהקשר האינטימי ולהתמקד בתחושותינו.
קרבה יחד עם נפרדות כתנאי מוקדם להתחברות – בעיות רבות בתחום המיני קשורות לחוסר קרבה, אך לצורך הנאה מינית חשוב שהקרבה לא תהיה על חשבון תחושת החופש והאוטונומיה. אינטימיות היא חיבור בין 2 אך כשאינטימיות הופכת למיזוג, זה עודף קרבה, שמחניק את האוטונומיה וחוסם את התשוקה. כלומר, כשהמרחק גדול מידי אין התחברות, אבל כשההתמזגות רבה מידי היא מוחקת את הנפרדות ואז אין את מי לבקר בצד השני, אין עולם פנימי אחר להיכנס אליו, כי אנחנו אחד, ואז אין למי להתחבר- מכאן שהקרבה יחד עם הנפרדות הם התנאי להתחברות.
קרבה ואוטונומיה/ אנוכיות בן הזוג – כמו שהמשיכה דועכת כשאין גם אוטונומיה ואנוכיות שלנו, גם כשאין אוטונומיה ואנוכיות בצד השני המשיכה דועכת. קשה להמשך למישהי שזנחה את האוטונומיה שלה.
כשהאישה מוותרת על תחומי העניין שלה, על החיים האישיים שלה שלא כוללים אותו וממזגת את חייה לתוך שלו, קשה לחשוק בה כי אין שום מתח ושום עניין.
תלות ועצמאות – תלות ועצמאות הם שני צרכים בסיסיים והיכולת לשלב ביניהם היא הבסיס לאינטימיות. כי האינטימיות היא נתינה ולקיחה, מצד אחד להיכנס למרחב הארוטי של השני ללא פחד להיבלע ובו בזמן להיכנס לתוך עצמינו ולהתמקד בעצמי בנוכחות האחר, מתוך אמונה שהוא יהיה שם כשנחזור ושהוא לא ירגיש דחוי על ידי העדרינו הרגעי, כלומר להתחבר ללא פחד התאפסות ולהיות נפרדים ללא אימת נטישה.
- מכשולים בדרכה של האינטימיות המודרנית – דיבור אינו הדרך היחידה לקרבה
האינטימיות בדיבור – האינטימיות שהיתה בעבר תוצר לוואי של יחסים ממושכים קיבלה מקום מרכזי כחלק מאמון, חיבה ופתיחות. בעולם המערבי של היום שיש בו הרבה בדידות וניכור הפכה האינטימיות לסם הנגד העיקרי לחיי הבידוד, כחלק מהרעב העמוק לחיבור האנושי. היום הדרך העיקרית לאינטימיות היא דרך דיבור. פעמים רבות נשמעת הטענה: "אין בינינו קרבה, אנחנו לא מדברים". בעידן התקשורת האינטימיות אינה עוד היכרות עמוקה ומשפחתיות המתפתחת לאורך זמן, האינטימיות היום הוא תהליך הכרוך בהיחשפות אישית, גילוי אמון וחשיפת רגשות וכמובן במקביל גם הקשבה אמיתית לצד השני. אנו רוצים לדעת שיודעים אותנו, מכירים אותנו לעומק ומקבלים אותנו כמו שאנחנו באופן הדדי.
אינטימיות בשפת הגוף – כשמדובר במערכת יחסים אוהבת אינטימיות הדיבור בהכרח משאירה גברים רבים אובדי עצות. ההגמוניה של המילה מעמידה גברים רבים בעמדת נחיתות. בתרבות המערבית גברים עדיין מחונכים לבצע, לנצח, להיות אמיץ, אבל להביע רגש זה עדיין לא נחשב גברי במיוחד. כשהגוף חסר את היכולת המילולית המפותחת, הגוף הופך לשפה חיונית, ולמביע של האינטימיות הרגשית. לגברים אלו הארוטיקה מציעה התנסות משקמת לצד הרך שבהם באמצעות הגוף. הגוף הוא שפת האם המקורית שלנו, הדרך בה הבענו את עצמינו ואת צרכינו ורגשותינו הרבה לפני שהיו לנו מילים.
עבור אנשים שקשה להם לדבר שפת הגוף היא שפת הקרבה שלהם, באמצעותה הם יכולה לייצור התחברות ללא המילים. כמו שיש אנשים שמתחברים ע"י מילים יש כאלו שהגוף הוא מגרש המשחקים שלהם ושם הם מרגישים הכי חופשיים ויכולים להתחבר.
שפת הגוף – מול – שפת הדיבור : המטרה במצבים של שפות דומיננטיות שונות היא שכל שותף ירכוש שליטה טובה יותר בשפה של בן זוגו.
אינטימיות אחרת – במקום לייצור לחץ על הבן זוג שקשה לו לדבר שישתנה, אפשר לגוון את דרכי הבעת האינטימיות שיכולים להביע חיבור והתאמה כשהמילים פחות זמינות כגון:
- עשיית דברים נחמדים זה למען זה, מחוות של תשומת לב
- ביצוע משותף של פרויקטים ברוח של שיתוף פעולה,
- חיוך וקריצה בעיתוי נכון
- לבצע עבורו משהו שקשה לו – להרכיב כוננית עבור בן הזוג
- לבצע עבורו משהו שהוא אוהב/ שחשוב לו- להכין את המרק שהוא אוהב
בכל אלו יש יסוד ויצירת התחברות.
להיפתח ולחלוק – כאשר הרצון, הצורך והדחף לחלוק דברים עם בן הזוג הופך לחובה, זה השלב שבו אין יותר גבולות אישיים ומרחב אישי ויש רק מרחב משותף, אז המיזוג תופס את מקום האינטימיות, וכשאין שום מקום לתגלית, שום דבר לא נותר לחפש, שום דבר לא ידוע – זה המוות של האינטימיות הארוטית .
תרגילים טיפוליים הנסמכים על אינטרקציות גופניות ולא מילוליות–
- להוביל אחד את השני : שונה/ הפוך מהרגיל :פיזית, מינית ואחרת
- יחסי מוביל מובל בצורות שונות: שיתוף פעולה, התנגדות, פסיביות
- אמון הדדי – לפול לאחור אחד לזרועות השני
- עמידה פנים מול פנים ולפול קדימה אחד לעומת השני בזרועות פתוחות
- שיקוף הדדי פיזי- כל אחד צריך לשתף את תנועות השני
- גישות טיפוליות
הגישה האמריקאית – לפתרון בעיות היא שכל בעיה אפשרית לפתרון, ומכאן שתשוקה דועכת היא בעיית תפעול הניתנת לתיקון, מתייחסים להעדר הסקס כבעיה תכנונית המחייבת או טיפול רפואי (אם חסר הורמון למשל- מקבלים מרשם) או שינוי סדרי עדיפויות וארגון זמן או שיפור התקשורת.קיימים ספרים, קלטות ואביזרים המיועדים לפתרון מלא של הבעיה ומעבר לכל להביאנו לאקסטאזה שלא תיאמן.
- גישה תכליתית זאת לפתרון בעיות ע"י פירוק הבעיה למרכיבים, בדיקת כל חלק ויצירת תוכנית עבודה בשלבים, לרוב מבטיח תוצאות מעולות במרבית התחומים. הבעיה היא שאם מיישמים זאת בתחום הסקס המיקוד עובר לתפקוד המיני הפיזי ולא לתחושה המינית. זה שם דגש על ההישג הפיזי ולא על התשוקה, ההנאה. מטפלים באיברי המין ולא באנשים. במקום דגש על ההנאה המינית הסובייקטיבית הדגש עובר לקריטריונים אובייקטיביים של זקפה, משגל, אורגזמה וכך במקום תחושה ורגש, אינטימיות, חושניות והתרגשות מתמקדים בכמות וסטטיסטיקות- כמה פעמים, באיזו רמת ביצוע. החוויה המינית מצטמצמת לתפקוד כמותי. זה יכול לקעקע את הבעיות שזה אמור לפתור ולייצר חרדות ומעצורים חדשים. הזרימה המינית והחושניות אינם מסתדרים עם הנוקשות שבספירת הנקודות. ברור שאם חסר ידע, כדאי להשלים אותו ואם יש בעיה גופנית – לפתור אותה, אך הארוטיקה האנושית חורגת בהרבה מכל תיקון טכני .
- הכלא – בנוסף לשעמום, החזרתיות וחוסר הסקרנות והעניין, אחד הדברים שמאוד פוגעים בתשוקה זאת תחושת הכלא – שההיפך שלו זה החופש. דבר זה משמעותי במיוחד בנישואין ארוכים.
- מתי בני הזוג מרגישים חופשיים ביחסים ביניהם, באיזה מקומות וסיטואציות
- באיזה דרכים היותם נשואים מגדיל את החופש שלהם, ובאילו מקטין
- כמה חופש אתם נותנים לעצמכם, לבני זוגכם
- האם אתם מוכנים לבחור זה בזה שוב ( כשהזוגיות טובה, הבחירה יוצרת חופש)
החזרת תחושת החופש למין, יכולה מאוד לעזור להגדלת התשוקה
- חופש ומחויבות – קיום התשוקה מחייב שילוב ויצירת איזון בין החופש למחויבות ואלו כוחות מנוגדים. זו דילמה קיומית ולא רק בעיה מעשית ולא ניתן להימנע ממנה וגם לא לפתור אותה באופן פשוט וחד משמעי.
- ההתנגשות בין שמרנות לנהנתנות
מדוע נוצר ניכור אצל זוגות רבים ?
- התירוץ הראשון – הלחץ – אחד הגורמים השכיח הוא הלחץ של המטלות בחיים המודרניים, בין עבודה, הורים, ילדים, בית – אנו סחוטים לגמרי, אבל הסבר זה מאוד חלקי, גם בחיים בתחילת היחסים היו לחצים, לכן זאת כנראה לא הסיבה היחידה לדעיכת הרומנטיקה
- התירוץ השני – מריבות, שתיקות, חוסר אמון, אכזבות והאשמות –סקס אחרי מה שאמרת לי ? השתגעת סקס אחרי ההתנהגות שלך? מתי נסית לייזום, להראות שאת מעוניינת? מתי ניסית להשקיע מאמץ מינימאלי להראות מושכת?
- מתחת לתירוצים – קיימת בתרבות אמביוולנטיות לגבי מין, אומנם יש הכרה בחשיבותו, אך נעים בין הפקרות קיצונית לדיכוי מצד אחד אתרי פורנוגרפיה משגשגים ומצד שני אמהות עדיין משדרות לבנות שמומלץ רק עם אהבה, מצד אחד חופש מיני ללא תקדים ומין מופגן בפרהסיה, זו הפכה לברירת המחדל בעולם הפרסום, מצד שני פוליטיקאי שבגד באשתו זה סוף העולם, וחוקי הפלות שמרניים ברוב המדינות המערביות.
- אצל הצעירים היום קיימת במקרים רבים נוודות רבה מינית שלא תורמת ליכולת שלהם בעתיד לעמוד באתגר של שמירת החיוניות המינית עם אדם אחד לאורך זמן.
- בתרבות של היום – עדיין קיימת בושה, אשמה וחרדה לגבי המיניות, שגורמת לרצון להתרחקות מינית מחשש שבני הזוג ישפטו או ידחו אותם, בייחוד במצבים של לאחר לידה, בהשמנה, לגלות חשקים ופנטזיות.
- האינטימיות המינית – מאוד מאיימת כי היא מגיעה למקומות העמוקים ביותר ומחייבת לגלות היבטים בנו שיש בהם בושה, אשמה, זה מפחיד כי זה עירום הרבה יותר עמוק, מהעירום של הגוף, כשמבטאים את השאיפות הארוטיות מסתכנים בהשפלה, ובדחייה שהם הרסניים ביותר. אינטימיות ארוטית משמעותה לגלות את הפחדים, המשאלות והציפיות הכמוסים והבן זוג מגיב בקבלה ואישור ואז הבושה מתפוגגת.
6- על הדמיון – במקלט החשיבה הארוטית נמצא נתיב ישיר אל העונג
הפנטזיות – כוללות כל פעילות מנטאלית היוצרת תשוקה ומעצימה את ההתלהבות. המחשבות אינן חייבות להיות גרפיות או אפילו מוגדרות, הן יכולות להיות רגשות, דימויים, זיכרונות, ריחות, מילים, שעות מסוימות ביום, בדים, מרקמים- כמעט כל דבר יכול להסתנן לדמיון הארוטי שלנו, והן פנטזיות כל עוד הם מפעילים את התשוקה.
- פנטזיות הן דרך מבריקה שבאמצעותה מוחנו היצירתי מתגבר על קונפליקטים
הקיימים בתשוקה ובאינטימיות.
- בחדרי החדרים של המוח הארוטי יש מרחב נפשי מוגן להתרת המעצורים והפחדים.
- הפנטזיות מאפשרות לנו לבטל גבולות שנכפו על ידי התרבות שלנו והדימוי העצמי שלנו, כיוון שלעיתים מה שמגרה אותנו מתנגש עם הדימוי העצמי המועדף עלינו, עם האידיאולוגיה והמוסר שלנו.
- הפנטזיות מבטאות את הבעיה ומספקות את הפיתרון. זהו מרחב לוהט שבו הפחד הופך לעזות מזח, הבושה הופכת לסקרנות לגיטימית וחוסר הישע שלנו הופך לשליטה.
ההתנגדות לשיתוף בפנטזיות – בבואנו לדבר עליהן, רובינו נאלמים דום, אפילו עם בני זוגנו, ואולי דווקא איתם. אפילו אם נחוש נוח לדבר על מה שאנו עושים, מעטים להוטים לגלות מה אנו חושבים. ברמה הבסיסית ביותר הרתיעה נובעת ממבוכה. ואם אנו לא מדברים, גם האחרים שותקים. עיקר הבעיה היא שהדמיון הארוטי פעמים רבות לא מתנהג יפה ולא תואם את הפרסונה הפומבית שלנו, את דעותינו והדרך שבה אנו רוצים לראות את עצמינו. ככל שאי הנוחות שלנו מהפנטזיות שלנו גדולה יותר כך האשמה והבושה שאנו חשים גדולה יותר, והצנזורים הפנימיים חזקים.
משמעות הפנטזיות – חשוב להבין שהפירוש של הפנטזיות אינו אחד לאחד פשטני, כמו במקרים רבים פנטזיות אחרות (כשאדם מפנטז על טהיטי הוא מן הסתם רוצה חופשה בטהיטי) בניגוד לפנטזיות רגילות בהן לרוב יש קשר פשוט וישיר בין הפנטזיה לרצון, בפנטזיה מינית אין שיקוף ישיר של המציאות.
– העיקר בפנטזיה מינית הוא שהיא כרוכה בהעמדת פנים, זאת הצגה ולא הדבר
האמיתי ולא מה שאנו משתוקקים לו באמת, זה דומה יותר לחלומות ויצירות
אומנות, הן תוצרים נפשיים מורכבים וסמליים שאסור לפרש אותם מילולית.
– חשוב קודם להבין שיש קשר בין החיים והסקס שלנו לפנטזיות וחשוב לדעת מה
אנו רוצים מהסקס או מה אנו רוצים שהסקס יעניק לנו , (מרד, בריחה, שיכרות
חושים, איחוד רוחני, פורקן, אינטימיות וחיבור) מה אנו רוצים לחוש ולבטא בסקס,
איפה אנו עוצרים את מה שאנו רוצים בסקס, לפני שמתחילים לנסות להבין את
מקור הפנטזיות שלנו.
– אישה שחולמת על אונס – אינה רוצה להיאנס , גבר שחולם על אונס אינו רוצה
להפוך לאנס, וכן הלאה.(אישה שהיא בוס בחיים אולי רוצה לאבד שליטה במיניות,
וגבר שצופה בסרטי אונס אולי מרגיש שהוא לא מספיק גברי, לא מספיק בשליטה
על החיים שלו או על המיניות שלו, וכדומה)
האם לשתף? – כשאנו נפתחים אל האחר, עם המחשבות הכמוסות ביותר שלנו, אנו נחשפים ברמה מאוד גבוהה ומסתכנים בלעג ובשיפוט. יש זוגות השואבים אנרגיה משיתוף בפנטזיות שלהם במילים או במעשים. יש המתכננים לפרטים את המחזת הפנטזיות שלהם וזה מאפשר להם לבלות עם מישהו חדש בלי לחפש בחוץ. אבל זה לא מתאים לכולם. גילוי אינו חלק הכרחי מעבודה עם פנטזיה. ייתכן שפעמים רבות זה חכם לחלום ביחידות בייחוד כשנראה שבן זוגנו אינו על אותו גל ארוטי כמונו. כי חשוב להבין שיש בני זוג שעשויים להתגרות מהצצה אל הדמיונות של בן הזוג ולאחרים זה יכול להיות אסון וכשפנטזיה לא מתקבלת טוב, זה יכול להיות הרסני. כשהיא מתקבלת זה גורם לנו להרגיש שמקבלים אותנו ועשויה להעניק חיזוק לקשר ולקדם אהבה ואמון . כדאי להיות זהיר לפני שמגלים את הפנטזיות המיניות. יש גם דרך ביניים אפשר להודות בפנטזיות ללא שיתוף בפרטים.
שיתוף מול עצם הפנטזיה – הפנטזיות הן דלק לארוטיקה, וגם אם לא מגלים אותן ואת תוכנן, הן חשובות ועוזרות להעיר ולהדליק אותנו. פעמים רבות יחסי מין משעממים הם תוצאה של כיבוי הדמיון הארוטי בשל החרדה והבושה שהן מעוררות.הדמיון הארוטי הוא ביטוי של חיוניותינו ואחד הכלים רבי העוצמה לשימור חיי המין שלנו.
- להחזיר את הארוטיקה לסקס – כלים מעשיים
לצ'וטט עם בן הזוג– ניתן לפתוח חשבונות אימייל חדשים השמורים בלעדית לתקשורת. ארוטית עם בן הזוג, המחשבות, הזיכרונות, הפנטזיות והפיתויים, זה יכול לשמש מגרש משחקים, לא מקום לדיון על בעיות ביחסים, ניתן בו לעורר סקרנות, ומזימה תוך שימוש ביתרונות הכתיבה על הדיבור, שניתן לסגנון ויכול לעזור לפרק מעצורים.
שבירת מיתוס הספונטניות – אנו אוהבים לחשוב שסקס מעולה חייב להיות ספונטאני. סקס מתוכנן מראש נתפס כחשוד, ומאיים על האמונה שסקס צריך להיות עניין של כימיה, חייב להיות ספונטאני וזה מרחיק אותנו מהצורך לרצות סקס ולבטא את התשוקה. לחכות למצב הרוח זה כמו לחכות לביאת המשיח בייחוד במרוץ החיים המתיש. מומלץ מאוד לא להיות ספונטאניים, זה רעיון מקסים אך לא ביחסים מתמשכים. צריך להתכוון לסקס ולגרום לו שיקרה. מיניות זה חלק מהחיים שדורש מעורבות, התכוונת ולשמוח במודע לקראתו. זוגות צריכים לעבור את המחסום שתכנון קשור לסדר יום, לעבודה ולחובה.
התכוונות לסקס– רבים נרתעים מרעיון הכוונה מראש כשמדובר בסקס. אסטרטגיה זו נראית להם מייגעת לטווח הארוך, כאילו אחרי הכיבוש הראשוני אין עוד צורך לפתות את בן הזוג, אבל רטט הפיתוי אינו רק זכות יתר של מי שנמצא בתחילת יחסים. אם רוצים שסקס יישאר חם צריך להשקיע את תשומת הלב הזאת מידי פעם
תכנון יוצר ציפייה- התכוונות לקראת סקס עוזרת לייצר ציפייה, שאומרת שאנו שמחים לקראת משהו. זהו מרכיב חשוב בתשוקה. הפנטזיה היא המלט של הציפייה. זו דרך לדמיין כיצד משהו עתיד להיות, זהו סוג של משחק מוקדם, המתרחש מחוץ ליחסי הגומלין הישירים של בני הזוג.. הציפייה היא חלק מבניית העלילה. געגועים, המתנה וכיסופים הם יסודות בסיסיים של תשוקה הניתנת לייצור במחשבה מראש, גם ביחסים ארוכי טווח .
טיפוח המשחק– לרוב כאשר מתלוננים על סקס, לא התכיפות היא עיקר הבעיה, ייתכן מאוד שהיו רוצים יותר אבל בטוח רוצים טוב יותר. האקט המיני הפיזי הוא נושא צר, ולרוב מדרדר למספרים. מה שאנשים רוצים זה להרגיש שהם חיים ולכן כדאי לדבר על חייהם הארוטיים ולא המיניים. אין צורך בסקס כדי לחוות חוויה ארוטית מלאה. הארוטיות היא טיפוח ההתרגשות, עוררות של החושים, לרוב זה קשור לסקס אך לא רק. החושים הופכים לשליחי הדמיון . הארוטיות שזורה בדמיון והיא צורה נוספת של משחק. המשחק מעצם הגדרתו חופשי מדאגה ומבוכה והוא אינו משמש לשום תכלית, למעט המשחק עצמו וההנאה ממנו. העדר התכלית קצת בעייתי בעולם היעיל האחראי של תרבותנו שבה מודדים כל דבר לפי התועלת- ספורט בשביל בריאות, חופשה למילוי מצברים, והסקס נשאר לרוב זירת המשחק האחרונה שאנו יכולים להרשות לעצמינו.
טיפים נוספים
- לקבוע מפגש במלון בעיר אחרת
- להעמיד פנים שלא מכירים כשהולכים למסיבה
- לקיים יחסים בסמטה של בניין המגורים שלכם בשעת לילה מאוחרת
- להגיד לבן הזוג כל בוקר איזה מזל שהתחתנתי איתך
- משחקי שובבות, הרבה מעבר לאקט המיני
- להכניס משחקים לסקס
- ללמוד ולדעת את בן זוגנו ומה הוא אוהב ובה בעת להכיר במסתוריותו התמידית. לייצור ביטחון ובו זמנית להישאר פתוח ללא ידוע
- השקעה בארוטיות באופן אקטיבי תוך כוונה מרצון
מתוך אינטליגנציה ארוטית
של אסתר פרל